שיחות נכנסות חינם באומן
1800550
סיפורים
דף חדש - סיפור בהמשכים
פרק ד'
היא מתקרבת לאבנים מניחה ראשה עליהם ואז מרשה לעצמה להתפרק...היא לא בוכה.הלב שלה הוא זה שבוכה. "אבא שלי,אני עזבתי אותך,לא,לא עזבתי אותך,אבא נפלתי. נפלתי בלי שרציתי אבל אני רוצה לקום, רוצה להתקרב, לחזור אליך,רק תן לי יד!! תעזור לי,אל תשאיר אותי לבד!! אני ילדה שלך,נכון עשיתי שטויות,לא שמעתי לך אבל אני עדיין בת שלך, שאוהבת אותך,וזהו אבא זה נגמר,מבטיחה לך, אני חוזרת אליך!!
***
-אתה חייב להבין -אבל אני לא מבין...סתם לעזוב? -זה לא סתם... -אז מזה? -זה אסור. -אסור?! תגידי מה עובר עליך...? מה פתאם נזכרת שאסור? אנחנו כמעט שלושה חודשים יחד,כיף לנו,אנחנו אוהבים, הרים ראשו לראות את תגובתה,אני בכל אופן...הוסיף משלא זע שריר בפניה,אז למה פתאם לעזוב? אסור לך לעשות לי את זה! הוא היה נסער ודיבר בכאב,את רוצה שנפגש פחות? נשמור נגיעה? פסדר... אבל לעזוב ה.כ.ל.?.? עד עכשיו ניסתה רחלי להשאר קשוחה,עכשיו נשברה -אני...אני... כן אוהבת אותך! אני רוצה להשאר לעד איתך,לא רוצה לעזוב,אבל אני גם רוצה להתקרב לאלוקים,רוצה להתחזק. אני אוהבת אותך אבל גם.....את אלוקים. מנגבת את הדמעות ובשקט אומרת,תבין אותי. הוא מסתכל בעיניה,רואה את המבט הכאוב, המיוסר, ומבין.
לתגובות לחץ כאן
ל- דף חדש
לסיפורים
לדף הבית