1800550
סיפורים
גרעין רקוב - סיפור בהמשכים
פרק ב'
ר´ שלמה גלדרביץ ידוע היה כאחד מאנשי החינוך היותר מבינים.
בשנים האחרונות מאז נתמנה למשגיח בישיבת ´מעמקי תורה´ זקן במקצת..
הצרות נהיו מנת חלקו, כבר אין אלו אנשים עלומים שבאים לתנות כאבם.
הפעם, אלה תלמידיו שלו...
ישוב היה בחדרו לוגם מכוס התה הנצחית, כזו אשר כל אברך בן יומו יהיה מוכרח להכין לעצמו בפינת התה אשר בדרך קבע הסוכר בדיוק נגמר בה...
נקישה נשמעה בדלת חדרו "כן" קרא אל הדלת שנפתחה לאיטה כמו באה למתוח אותו באשר לניצב מאחוריה, והוא אכן הופתע ´יצחק לוי-שהוא מעצמו יבוא?´ תמה.
"שב יצחוק, מה נשמע?" "אין לי כח הרב, מתי יעיפו אותי" בשלב זה כבר ידע ר´ שלמה שמצפה לו שיחה משעשעת אך כנראה שתהיה כואבת לא פחות...
"להעיף?? מה פירוש להעיף?" איציק הוריד את ראשו ביאוש, לא סבל את התמימות הצינית הזו.
"די המשגיח נמאס לי מהכל תזרקו אותי מהישיבה וזהו! גם לכם וגם לי יהיה שקט"
המשגיח ´סחב´ אותו אל הכסא ממול והוא צנח על הכיסא כמו שק חול שהונחת מאי שם.
ר´ שלמה הזדקף למולה והישיר את עיניו אל תוך עיניו של איציק, חודר אל נשמתו...
ולא שחשב שדבריו יפלו על אזניים קשובות. איציק לוי היה קר כקרח, לפחות כלפי חוץ "יצחקל´ה מה אתה חושב? שהדרך לעליה היא ברוגע, על שטיח אדום, ללא קשיים ונפילות??...להיפך! דווקא מי שהכל זורם לו הוא הכי מסכן כי הוא לא מחושל, יש לו הכי פחות סיכויים... " איציק ישב המום ´איך הוא יודע בדיוק את המחשבות שלי??´
משהו צד את עיניו, בידו מולל המשגיח פתק שעליו מוטבע הלוגו של תוכנית בידור ידועה בטלוויזיה-´גרעינים´. ´מה למשגיח ולזה??´ חלפה מחשבה בראשו. "גרעינים" קרא בפאתוס המשגיח, איציק נרעד במבוכה, מבלי משים ראשו היה נעוץ בפתק דקה ארוכה... "סומך עליך שאתה מכיר את התכנית, משה באך, מה?" אודם הציף את פניו, רצה שיקרה אחת משני דרכים, או להיעלם או להבלע... "ש...שמעתי על זה קצת" חיוך רחב צץ בפניו של ר´ שלמה אשר התרצנו עד מהרה "הרי בטח ידוע שהוא היה חרדי בצעירותו, הוא למד איתי בישיבה, חברותא..." בבת אחת הרים יצחק את ראשו והביט בפליאה וחוסר אמון בפניו של המשגיח "כן כן. הוא היה בחור עם קשיים כמו כולם, חשב שבחוץ קל יותר, אני זוכר שהוא עזב....
´שלוימה, עוד נראה מי צודק.´ כתב לי במכתב פרידה.
היום הוא כבר יודע מי צודק." המשגיח לגם לגימה אחרונה מכוס התה, וחבט את הכוס בשולחן הישן "תראה יצחוק, אני הולך לומר לך משהו שאף אחד אינו יודע, אז, השתדל שזה ישאר בין כתלי החדר הזה."
איציק נענע בראשו בחזקה "בוודאי הרב" עדיין מבולבל מן הסיטואציה שבה הגיע מתוסכל וכעת הוא מקשיב לסיפורים על "גרעינים" "אז תדע לך שמשה באך, כלומר משה אייזנבאך, לומד איתי מדי שבוע"
איציק היה נרעש בתוכו ´מוש באך לומד עם המשגיח??? בדיחה לא מוצלחת´ "אין לך מושג כמה הוא אכול מבפנים, הוא מגיע אלי כאוב כל פעם.
מצידו לחזור היום לישיבה...הוא כבר לא מסוגל..התחיל לשמור שבת.
הנה תראה מה כתוב בפתק" ר´ שלמה היטיב את הדף המקומט ועיניו של איציק רצו על פני השורות ´שלוימה, אל תשכח לברר את ההלכה של....משה´ הוא קרא שוב ושוב כלא מאמין, קולו של המשגיח ניער אותו משרעפיו "את זה הוא נתן לי אחרי הלימוד, רצה שאברר לו...
אתה מבין? הוא לא מסוגל להתנתק מהלימוד, עד היום..." המשגיח קם ממקומו וחבש את כובעו.
לאט לאט חזר איציק לקשיים העוברים עליו "אז מה הרב בא לומר בזה?" ר´ שלמה הרהר לרגע ואז אמר "אתה בא איתי" "אממ לאן??" חכה ידידי, אתה עוד תראה