שיחות נכנסות חינם באומן

1800550

סיפורים

צידו האפל של הגורל - סיפור בהמשכים

פרק טו'

בוריס הניח צלחות על השולחן, קורא לארז ויונתן לבוא לאכול.
"וואלה בוריס! אתה טבח מעולה!" ארז מילא את פיו בפשטידה החמה.
"תודה. בתאבון..."
יונתן הושיט לבוריס את המכתב, "מה אתה אומר על זה?"
בוריס קרא את המכתב, "מה זה השטויות האלה?"
ארז הוציא מהמקרר בקבוק קולה, "נראה לכם שאני הולך לשם? שיחפשו משועממים אחרים..."
יונתן התחיל לצחוק, "הרווחת חמישים שקלים!..."
"זה לא נראה לכם מוזר כל הקטע הזה?" בוריס הביט בהם מהורהר.
"מוזר? כן... מוזר." ארז הזיז את צלחתו, "אבל אולי אנחנו סתם עושים מזה סיפור? אולי זה שליח חדש בתפקיד אז הוא מתנהג ככה?"
"חה חה חה" יונתן עדיין צחק מהבדיחה שלו, "יותר הוא לא יעיז להתקרב לרחוב הזה..."
"מוזר..." בוריס לא צחק, "אתם יודעים איך הוא בא לכאן?"
"עם רכב של הדואר לא?"
"לא..."
"אז איך?"
"כשהוא יצא מהבניין הסתכלתי למטה וראיתי אותו נכנס למכונית אדומה מפוארת, במכונית ישבו שני אנשים מגודלים. אם ראיתי נכון... אחד מהם אחז ברובה..."
יונתן נעמד ממקומו, "זהו! הסתבכנו עם העולם התחתון! חה חה... תמיד היה לי חלום להיות גנגסטר..."
"הי הי!" ארז התעצבן, "תירגע זריז! מה ההתלהבות?"
בוריס הפסיק אותו, "בואו נהיה רציניים לרגע. אתם לא חושבים שמשהו הולך כאן? אם לא מפחיד, בטח מוזר..."
"כן... משהו מוזר מתרחש סביבנו," ארז אסף את הצלחות מהשולחן."אני לא מבין... אם מישהו מכם יכול להסביר לי – אני אשמח..."
"בואו נסכם את זה ככה, "יונתן ניגב את השולחן, "מישהו מוזר רוצה שארז יבוא אליו ולכן שלח אליו שליח. השליח גם התנהג מוזר ובא עם אנשים מוזרים... מוזר מאוד גם שהוא שלחב כסף למרות שהוא בכלל לא בטוח שארז יבוא..."
ארז קפץ ממקומו, "וואלה! איך לא חשבתי על זה? הרוסי הזה רוצה שאני אבוא אליו... בגלל זה הוא עשה את הכל מוזר... למשוך אותי... חחח! איך אמרת? הרווחתי חמישים שקלים... אני לא מתכוון לבוא אליו."
"רגע," בוריס עדיין לא הבין. "אז למה השליח היה כל כך מוזר? הוא יכל לכתוב מכתב מעניין יותר או לספר לך על המשכורת הגבוהה שהוא מציע וכך למשוך אותך יותר בקלות! כך גם לא היינו חושדים..."
"אולי..." יונתן חייך שוב, "אולי השליח רצה לראות בית של דתיים מקרוב? חחח..."
"מה הקשר?"
"לא יודע... לא ראית איך הוא הסתכל על הכיפה והציצית שלך? הוא גם די נדבק לתמונה של הבבא סאלי שהיתה על הקיר מאחוריו..."
"נכון... עכשיו אני באמת שם לב איזה מבטים הוא שלח על הציצית שלי... חחח!"
בוריס ישב מהורהר על הכיסא, "מה אתה שותק בוריס?" יונתן הביט בו בחיוך.
"יונתן... מתי תהיה פעם קצת רציני? כל היום אתה צוחק..."
"כן..." יונתן הרצין, "כשנגמרות הדמעות מחילים החיוכים..."
"טוב טוב..." ארז ניסה להעביר נושא, "אז מה אתם אומרים? יש מצב להבין פה משהו?"
"נראה לי..." בוריס עצם את עיניו, "אבל אתם תצחקו. לא חשוב..."
"מה?" ארז התיישב לידו, "מבטיח של אצחק."
"גם אני לא." יונתן התיישב גם הוא."
"רק רגע, חכו כאן." בוריס יצא במהירות מהמטבח.
ארז ויונתן נשארו יושבים, "מה הוא עושה?" יונתן קם,
"עזוב..." ארז משך אותו חזרה אל הכיסא, "הוא שתק שתק ואז פתאום קפץ, כנראה הוא עלה על משהו..."
בוריס נכנס בריצה למטבח, "ידעתי! ידעתי!"
"מה קרה?" שניהם קפצו.
בוריס הניח על השולחן מיקרופון זעיר. "מה זה?"
יונתן לקח את המיקרופון ליד, "זה... זה... זה מכשיר האזנה!"
"ארז הוציא אולר מכיסו, "צריך לפרק את זה לחתיכות ולזרוק מחוץ לבית. אין לנו מושג איך זה בנוי ולא כדאי שישאר מזה משהו..."
בוריס הניח על השולחן תמונה גדולה, "אתם רואים? הוא הדביק את המיקרופון מאחורי התמונה הזאת...."
"רגע! יונתן אחז בידיו של בוריס בהתלהבות. בואו רגע אל החדר ותשאירו את המכשיר כאן."
הם יצאו מהמטבח ונכנסו אל החדר של יונתן,
"איזה קטע!" יונתן התלהב, "אנחנו יכולים ככה להפחיד אותם! נדבר ליד המיקרופון כאילו אנחנו יודעים מי הם ואנחנו בדרך לתפוס אותם..."
"הופה הופה!" ארז התחיל לצחוק, "משחקי שוטרים וגנבים..."
"אני חושב שאתה צודק," בוריס חייך גם הוא. "זה נשמע מצחיק אבל... בטוח שיש מישהו שמחפש אותנו, כלומר... את ארז"
"אותי?" ארז התיישב על המיטה, "מה עשיתי לעזאזל! מי זה המפגר הזה שהחליט שהוא רוצה "לפגוש" אותי?"
"תירגע..." יונתן הניח את ידו על כתפו של ארז, "אנחנו נחסל אותו!"
"חחח..." ארז גיחך. "אתה והדמיונות שלך..."
"אל תשכחו ששניכם רציתם לחסל מישהו עד לא מזמן..." בוריס נשען על שולחן הכתיבה,
"עדיין רוצים!" תיקן אותו יונתן. כלומר... אולי ארז כבר לא, אבל אני כן..."
"טוב..." ארז קם מהמיטה, "אני יוצא לתפילת ערבית. אי אפשר לדעת אם זה המיקרופון היחיד שהוא שם ולכן, כשנהיה בסלון ובכניסה לבית – לא נדבר על זה..."
"יש לי רעיון יותר טוב..." יונתן חבש את המגבעת, "נדבר כאילו אנחנו יודעים מי הם! הם יאכלו הרבה קש..."
***
"אתה מבין?" בוריס ישב מול המשגיח, "שלושה בחורים דוסים, בחיים לא התעסקו עם עבריינים ופרחחים, הנשק היחיד שהם ראו זה בסרטים... פתאום מבינים שאיזה מאפיונר או משהו כזה מחפש את אחד מהם..."
המשגיח הוציא סיגריה, "אתה יודע..." הוא התנצל. "בעיקרון אני לא מעשן ליד התלמידים אבל... אנחנו בבית שלי אז אני מרשה לעצמי..."
בוריס חייך.
"אמממ..." המשגיח המשיך, "נראה לי שאתם קצת מגזימים בפחד, בכל אופן אתם צודקים... אני לא בטוח שזה איה מאפיונר או משהו כזה, אולי אלו אנשים שרוצים להפיל אתכם בפח ולהוציא ממכם את כספי הירושה במרמה..."
"לשדוד אותנו?" בוריס הביט בו בפחד.
"תראה. שני ההורים נפטרו, האחים הנשואים גרים רחוק, רק שלושה בחורים בבית. שלושה בחורים, בלי שום ידע בחוק ובעניינים כספיים, פתאום מקבלים ירושה.
טרף קל לשודדים... הם יכולים לשכנע אתכם להשקיע את הכסף בכל מיני קרנות וחשבונות שונים ומשונים, הם יכולים לסובב אתכם בניירת עד שתחתמו על משהו שאין לכם מושג מה הוא אומר...
הם מלחיצים אנשים או מפתים אותם בסכומים ואז כשהאנשים חותמים הם נעלמים עם הכסף..."
23:56
ארז, יונתן ובוריס ישבו על המיטה של בוריס,
"וואלה... זה מה שהמשגיח שלך אמר?"
"כן. תראה, הוא בן אדם חכם מאוד אבל נראה לי שהפעם... נראה לי שהוא לא חולם אבל זה יותר רציני ממה שהוא חושב..."
יונתן כמעט נרדם, "היום זזתי יותר מידי... אני מת מעייפות..."
"חחח" ארז גיחך, "זזת יותר מידי... לא זזת מחוץ לחדר היום!"
"טוב טוב," בוריס הרגיע אותם, "בואו נסכם את השיגועים של היום ונלך לישון."
"כן..." יונתן חייך, "עוד רגע אני נרדם פה ותאלץ לישון על הרצפה..."
"לא..." בוריס ניער אותו." אם אתה נרדם לי במיטה אז גם אני אישן במיטה שלך..."
"מה?" יונתן קפץ, "אף אחד לי נוגע לי במיטה!"
ארז פרץ בצחוק. "וואלה! הוא התעורר... רק אמרו שנוגעים לו במיטה – ישר הוא קפץ..."
"טוב, מישהו יכול לספר לי על משהו שהוא עשה היום?" בוריס התיישב על הכיסא שלי שולחן הכתיבה.
"בטח!" אני היום... אמממ..." יונתן נתקע. "בעצמם, מה עשיתי היום?"
"תמיד אמרתי שאתה לא שפוי..." ארז קם, "אני... אני היום קיבלתי מכתב וגיליתי שמישהו מחפש אותי..."
"הא!" נזכר יונתן, "אני עליתי על זה שמשהו מוזר בשליח שהגיע... אתם רואים? עשיתי משהו!"
בוריס חייך בעייפות, "אז כנראה שאני עשיתי היום הכי הרבה... גם גיליתי את המכשיר וגם התייעצתי עם המשגיח..."
"יופי!, ארז נראה מרוצה, "אז התקדמנו היום..."
"ממש לא." בוריס צינן את התלהבותו, "הדבר היחיד שקרה היום הוא זה שגילינו שמישהו מחפש להרע לנו, אבל מה הלאה?"
"מה?" יונתן יצא מהחדר, "אני הולך לישון... נדבר מחר על הכל. לילה טוב!"
ארז ובוריס הביטו אחד בשני, "אם נסמוך במשהו על יונתן לא נגיע לכלום..."
בוריס סידר את הניירות שעל שולחן הכתיבה. "בכל מקרה אין לנו הרבה מה לעשות..."
"טוב..." ארז יצא גם הוא מהחדר, "לילה טוב בוריס! אודה לך מאוד אם תוכל להעיר אותי מחר מוקדם..."
"לילה טוב ארז! בעזרת ה` אעיר אותך..."
***
03:38
בוריס התהפך מצד לצד, אין לו מושג מה העיר אותו...
כחחחח...
בוריס קפץ, - מה זז כאן?-
פותח את העיניים לאט לאט, מנסה לא לעשות שום רעש.
מישהו מסתובב בחדר...
בוריס הוציא מתחת לכרית את הפלאפון שלו. תפריט, הודעת טקסט, הודעה חדשה...
ארז! מישהו מסתובב בחדר שלי!
לוחץ על "שליחה" מתפלל שארז יתעורר...
***
03:39
בזזזזזזזזזזזזזזז...........
ארז פותח את העיניים, משהו קופץ לידו, - מה זה? אה... זה הפלאפון. שלחו לי הודעה.-
לוקח את הפלאפון, הודעה חדשה. מסתכל על המסך המאיר בעיניים מסונוורות.
ארז! מישהו מסתובב בחדר שלי!
הוא קם בשקט, יוצא אל חדרו של יונתן.
"יונתן..." ארז רכן מעליו, מנער אותו בשקט ולוחש "יונתן... קום מהר!"
"מה? מ... מה?" יונתן התעורר.
"שששששש..." ארז רמז לו שישתוק, "מישהו מסתובב בחדר של בוריס ובוריס מפחד לזוז, הוא שלח לי הודעה שנבוא לחדר שלו..."
יונתן קם בזריזות, "תביא איזה סכין או משהו!" לחש,
ארז הושיט לו אולר, יונתן נעצר. "רגע! ומה יהיה לך?"
ארז הביט סביבו, פתאום התכופף אל הרצפה. "מה אתה עושה? יונתן לחש במהירות.
ארז פירק מוט ארוך מאחת המשקולות, "בוא." לחש אל יונתן...
צועדים בשקט על קצות האצבעות, ניגשים אל חדרו של בוריס.
"רגע," יונתן נעצר, לוקח מארז את הפלאפון.
הודעות טקסט, הודעה חדשה.
בוריס... אנחנו עוד רגע בכניסה לחדר, תסתכל טוב איפה יש איזה משהו שתוכל לקפוץ אליו מיד כשנכנס לחדר ולקשור את הפורץ...
אפשרויות, שלח...
יונתן החזיר את הפלאפון לארז, מסמן לו בראשו לקפוץ אל החדר.
ארז הרים את ידו, מרים אצבע. אחת... שתים... שלוש!...
הם קפצו אל החדר...

לתגובות לחץ כאן

ל- צידו האפל של הגורל

לסיפורים

לדף הבית