נכנסות חינם בחו"ל
1800550
סיפורים
צידו האפל של הגורל - סיפור בהמשכים
פרק ג'
בום, בום, בום, בום....
הלב של בוריס דפק בחוזקה. זהו, עברתי את זה...
אמא יודעת... הוא סיפר לה לאט לאט, בהתחלה הוא אמר שאבא לא מרגיש טוב. אמא אמרה שיתן לו אקמול... "זה לא זה, אמא." "אז מה קרה?" דינה היתה באמצע עבודה עם לקוח והיא רצתה כבר לסיים.
"אמא, אבא בבית חולים..." "מה? מה קרה? מה איתו? איפה?" היא היתה מבוהלת נורא. בוריס לקח אוויר, הוא רצה לספר לה אבל הוא התאפק ורק אמר "הוא פתאום לא הרגיש טוב ולקחו אותו לבית חולים, עכשיו הוא נח ומגיש יותר טוב".
"אתה בטוח? ה "ח" הרוסית הכבדה שלה, תמיד כשהיא בלחץ המבטא חוזר.
"כן אמא, עכשיו הוא נח ואפילו חייך."
- חייך, זה אומר שזה לא הכי רציני...- "באיזו מחלקה הוא?"
- כן בוריס, עכשיו נראה אותך גבר להגיד לאמא שאבא במחלקה קרדיולוגית... היא ישר תבין מה קרה...- "אמא, אני כבר צריך לסיים. אם את רוצה, אבוא לקחת אותך לבית החולים."
"טוב חמוד, אני אסיים פה עם לקוח ואבקש מהמנהל לבוא. כשאהיה מוכנה אתקשר."
"אין בעיה. ביי אמא" - היא לא הבינה עד כמה זה חמור... אחרת היתה באה מיד.-
"דוסווידאניה!"
***
הכל עבר כזה מהר!
אלחנן שכב שבוע בבית החולים, הדוקטור שיחרר אותו והזמין אותו למעקב בשבוע הבא.
אבא בבית. חזרה לשגרה...
הגדולים חזרו למשפחותיהם ועבודתם, ארז לאוניברסיטה ויונתן ובוריס לישיבות.
***
22:00
בוריס ישב בחדרו, רק עכשיו הסתיימו הלימודים בישיבה וסוף סוף הוא בא הביתה.
"אווווווווווווווווווך!"
בוריס קפץ ממקומו. - מה זה היה? זה היה הקול של אבא?- זה בא מהמטבח.
בוריס רץ למטבח, אבא ישב כשראשו שמוט על השולחן...
"אבא? אבא!"
אלחנן הרים את ראשו, פניו היו לבנות ומפחידות. "אוי! בוריס, אני חושב שזה היה התקף שני..." קולו היה חלש והוא כמעט לא הצליח לדבר.
בוריס רץ לטלפון, 102. הוא הזעיק אמבולנס וחזר למטבח.
- מה אני אמור לעשות???-
אלחנן ביקש כוס מים, בוריס מיהר להביא לו. פתאום הוא שם לב שאבא מניח את ידיו על חוברת שהייתה מונחת על השולחן, הוא הסתיר את מה שכתוב בה.
האמבולנס הגיע והצוות עלה לבית. אלחנן רמז להם שיחכו רגע, הוא הושיט את החוברת לבוריס ואמר "קח את זה בוריס, אל תקרא! סגור את זה ותניח את זה במגירה בשולחן שבחדר העבודה שלי." בוריס לקח את החוברת ואלחנן הורם על האלונקה, "בוריס שלי, אל תסתכל בפנים! תניח את זה במגירה"...
דינה פגשה את הצוות הרפואי כשהם יצאו מהבניין, היא הצטרפה אליהם ועלתה לאמבולנס.
בוריס נשאר בבית...
***
בוריס עמד בחדר העבודה של אביו, המחברת בידיו.
- לפתוח? לא. זה של אבא! אבל... איך אני יכול לא לפתוח כשאני כמעט בטוח שפה נמצא המפתח לסודו של אבא?... מי אמר שזה קשור? בטוח זה קשור! אבא קיבל את ההתקף כשהוא קרא בזה...
רק להציץ... אבל זה של אבא! הוא הזהיר אותי לא להסתכל. פעמיים הוא הזהיר! טוב... אני לא אקרא הכל, אני רק אציץ בעמוד הראשון וזהו...-
בוריס פתח את המחברת
לתגובות לחץ כאן
ל- צידו האפל של הגורל
לסיפורים
לדף הבית