פורום ''העולם החרדי''

1800550

סיפורים

אורות תעתועים - סיפור בהמשכים

פרק ח'

בית של תורה  

ידעתי היטב למה התכוונה, זכרתי את המקרה.
אוף מבחנים והטפות מבחנים והטפות, רבקה חזרה מהסמינר, אין לי כבר סבלנות לחכות שכל הסיוט הזה יהיה מאחוריי, צפור דרור לנפשי.
אמא אמרה, כשנכנסים אומרים שלום.
טוב שלום, אבל באמת שסבלנותי פוקעת.
רבקה הייתה לקראת סיום הסמינר והלחץ נתן בה את אותותיו.
אמא הביטה בה בדאגה, אינך מגזימה במקצת?
תאמיני לי לא מגזימה, ומחר על תחילת היום אנו צריכות להדגים "מתודיקה והפעלת סמכות בחינוך", ואחר כך הרצאה מהמורה נורדהיים על שאיפה לבית של תורה.
מה כל כך נורא, אמא תמהה
הנורא שההדגמה היא קבוצתית, ואני צריכה ליטול בה חלק שלא נהיר לי כל צרכו, ואומרים שנורדהיים לא יודעת לסיים.
טוב זה הכל, אמא חייכה בהקלה.
רבקה היססה קצת, זה מוגש לנו כל יום בעטיפה אחרת, אבל המסר הכללי שמונחת עלינו במין שטיפת מוח, היו מורות טובות, התחתנו עם אברכי כולל, ולא נותנים לנו לשכוח לשניה.
נורת אזהרה שבה לשכון בעינים של אמא, יש לך בעיה עם המסר הזה.
אין לי בעיות בכלל מלבד מה שאני רעבה, רבקה ציחקקה. אבל בחיי שיתנו לי קצת מגוון בחירה. מקצוע ההוראה אינו קורץ לי, ועל בעל תנו לי להחליט בעצמי.
אמא העדיפה לסיים את הנושא. אך יתוש טורדני עוד עיקצץ במוחה, היא ערכה לרבקה את מנתה, ואז זיהתה מה עדיין מטריד אותה, תגידי למה נורדהיים באה להרצות לפניכם מחר, היא אינה מחנכת במקבילה של חוה.
מה פתאום ענתה רבקה, ואז הבינה לא המחנכת נורדהיים מד' סמינר הבהירה, הרבנית בת שבע נורדהיים מגיעה אלינו.
הרבנית נורדהיים בעצמה, אמא חזרה ביראת כבוד, תעשי טובה תתנהגי בנימוס ודרך ארץ, אל תרדמי באמצע, ולא שום דבר אחר מוזר או נורמלי, היא מכירה חצי עולם, והחצי השני פונה אליה לבירורים.
אמא, רבקה השמיעה אנקת מחאה, אבל היא סקרה את פניה הרציניות של אמא, והפטירה יהיה בסדר תפסיקי עם הדאגות המשונות שלך.
גברת דינה וולך לא ידעה את נפשה מרוב עצבנות, סוף שנה מתקרב והכל לא דופק, אבל כל כך לא דופק. והיא לא מסוגלת לנשוא את הלחץ. אביה עבר אירוע בלבו, ואתמול היה זה תורנות שלה לשהות לידו בבית החולים. וכעת בקושי אחזה את עפעפיה פתוחים. בשנים עברו תיפקודה היה לשם דבר, היא ידעה להפנים את האינפורמציה לשקול ולנתח במהירות הבזק, ולהחליט מיידית. זה היה סוד הצלחתה כמנהלת בסמינר. כבר מצעירותה היא שמה לב לחשש של יצורי אנוש ליטול סמכות ולהחליט, לקחת אחריות ברגעי מצוקה או חרום. היא לא סבלה את החולשה הזאת, היא הביטה מסביבה וראתה אוסף של נמושות דברניות. אין ספק לו איין ראנד הכירה את הגב' וולך הייתה שוקלת להכניס אותה כאחת מגיבורותיה אם לא כדאגני טאגארט אזי לפחות כקירה ארגונובה, היא ידעה לחשוב מהר ידעה היטב מה רצונה, ולא היססה להחליט ולהכריע. סגל הצוות המורות והמחנכות הרכזות העריצו אותה, וגם הבנות די חיבבו אותה, אפשר לומר שהיא הייתה מרוצה מעצמה. אבל עכשיו היא חשה שהאינסטינקטים המהירים שלה מתחילים להאט את הקצב, הגיל עושה את שלו, קשה לנהל סמינר, לסעוד אב זקן, ולהיות עקרת בית במשרה מלאה. הבוקר היא קיוותה שהכל יתנהל כסדרו. אבל התקווה התנפצה מיד בהיכנסה למשרדה הודיעה לה המזכירה שהרבנית נורדהיים ביטלה באופן פתאומי את הרצאתה לכיתות ו'. והמורה וויס מד' אינה חשה בטוב ולא תוכל להגיע כיום.
למה נורדהיים ביטלה? היא שצפה, איזה מין חוצ... בשניה האחרונה תפסה את לשונה בכל אופן מדברים פה על רבנית חשובה, איזה מין התנהגות זו לבטל בשניה אחרונה?
היא לא נידבה פרטים רבים, אמרה שמדובר במקרה חרום, והבטיחה שתיצור אתך קשר אישי בקרוב, ענתה המזכירה.
קשר אישי מילמלה גב' וולך, כל המערך השתבש, ההרצאה הייתה מתוכננת עוד מתחילת השנה, היא בנתה מערך מדוייק שעליו הייתה גאוותה, הכינה גיבויים נדרשים, אבל הביטול הזה לא היה צפוי לחלוטין.
היא בדקה את התוכניות, טוב יש להם שם שעה וחצי הדגמה במתודיקה אחר כך הפסקה קטנה, יש לה כמעט שעתיים לנסות למלאות את החלל, היא החלה לחזור לעצמה, בא נפתור קודם את הבעיה בד'. מי המורה המקבילה שם,
בוקשפן ברנשטיין נורדהיים גרליץ ענתה המזכירה במהירות.
מכולם נראית לי שנורדהיים תיטיב להשתלט על שתי הכיתות, קראי לה רגע למשרד, ואז צחקה לראשונה במשך היום נורדהיים אחת מעוררת בעיות והשניה עוזרת לפתור בעיות.
גברת נחמה נורדהיים לא ששה מהמטלה החדשה שלה, אומר את האמת הייתי נוטה לסרב.
אבל למה שאלה המנהלת, את מורה סמכותית מעניינת, ממה את נבהלת?
זה לא עניין של בהלה, שני הכיתות אינם אוחזות באותו פרשה, קשה לי לראות איך אני מצרפת עוד שלושים בנות ללמוד חומר לא מוכר.
אז דלגי היום על שיעור חומש, תרביצי להן שיעור בהשקפה, היא הביטה בדפי המערכים מולה, דברי עמם על השאיפה להקים בית של תורה.
בלי הכנה מוקדמת גב' נורדהיים פקפקה, אינני מרצה ולא מסרתי שיעור על הנושא מעולם.
הרי בעלך הוא ראש כולל מפורסם, הקמת בית של תורה לתפארת, את תהווי דוגמא אישית לבנות, משחה אותה גב' וולך במחמאות, נחושה בדעתה לשכנע, תני גם לבנות להתבטא, אקפוץ לרגע לוודא שהבנות מתנהגות כיאות, אני בטוחה שתצליחי.
גב' נורדהיים יצאה מהמשרד ברגשות מעורבות, היא לא אהבה תזמונים, חיפופים בלשון העם, אבל נראה שאין לה ברירה.
לפחות נורדהיים אחת תדבר על בית של תורה למלמה המנהלת, והחלה לבדוק את מי היא תוכל לשבץ בו' בשעה הקרובה.
גב' וולך צעדה במסדרון במהירות, היום המשיך בצורה מעודדת יותר. הרב כהן הסכים לתת את שיעורו בדינים על הבקר במקום בצהרים. והרבנית נורדהיים יצרה קשר התנצלה מבלי למסור פרטים מיותרים כיאה למעמדה, ותגיע בשעות הצהרים לתת את הרצאתה. מבית החולים עדכן אותה אחיה שאביהם חש בטוב, ישתבח הוא ישתבח שמו מלמלה בשקט. היא רצתה לבדוק רגע איך גב' נחמה נורדהיים משתלטת על שני הכיתות, היא נקשה קלות ונכנסה פנימה, לפעמים מספיק שהיא תשהה בפנים דקות מספר, אבל הבנות יבחינו בגיבוי והתנהגו בהתאם.
הבנות נעמדו, היא סימנה להם לשבת במהירות, נורדהיים נראית בטוחה בעצמה, הבנות נראות מתעניינות, היא קלטה את התמונה הכללית במהירות, נראה שלא טעיתי נתנה לעצמה טפיחת אגו על שיפוטה.
קולה של נורדהיים נשמע בחלל הכיתה בוטחת בעצמה, בזכות החזון איש ור' אהרן קוטלר קם דור חדש של שבט לוי, אברכים שהשליכו את עול העולם מאחורי גוום, והקדישו עצמם כליל לתורה ועבודת ה'. אפשר לומר שמאות ואלפי שנים לא הייתה כתופעה הזו בעם ישראל אלפים כה רבים היושבים והוגים בתורה יומם ולילה. והתופעה היותר מדהימה אלפי נשים שבוחרות גם הן בעבודת ה', הן מפרנסות את משפחותיהם, מגדלות את ילדיהם, ומשחררים את הבעלים ללימוד תורה נטו. זו עבודת ה' במיטבה, מסירות שאין למעלה הימנה, והכל נובע מהחינוך בבתי הספר של בית יעקב. מדהים להווכח בראיה של רבותינו לטווח הארוך, בהתמסרותם להקמת בתי ספר בית יעקב על טהרת הקדש, זה יצר וחולל את המהפך הקדוש.
היא מגלה כשרונות חבויים של מרצה בחסד, חשבה גב' וולך נוטה לצאת נראה שאין פה צורך בי, כשקלטה מזווית עינה אצבע מונפת אל על.
נורדהיים נתנה לה את רשות הדיבור
- מה שמך
- חוה ליפשיץ
- מה ברצונך לשאול?
- המורה אמרה שתופעה מעין זו לא הייתה קיימת אלפי שנים, נכון?
- אכן
- מדוע?
- כי אנשים היו זקוקים להביא פרנסה לביתם ולא היו פנויים ללימוד.
- אבל האם רוב הגדולים ששמענו עליהם לא עבדו לפרנסתם? כמדומני שאפילו התנאים עבדו והשתכרו וגדלו גם בלימוד
- הדורות השתנו וכיום אי אפשר לגדול בלימוד מבלי להשקיע את הראש לחלוטין רק בתורה.
- חוה לא נסוגה, מי אומר, אולי כיום אנשים פשוט משקיעים פחות, הסיפור המפורסם על הלל מראה על מסירות בכל מצב, אולי כיום אנשים מוכנים להשקיע פחות.
- נורדהיים שמה לב שהמנהלת מאזינה ברוב קשב, וענתה בזהירות אברכי הכוללים ובחורי הישיבות מתמידים על לימודם, אני יודעת זאת מידיעה אישית בעלי הוא ראש כולל.
- כמדומני שקראתי על ר' מנחם זמבא שהוא עבד בחנות לצרכי ברזל, ענתה חוה
- כנראה שהוא היה מקרה מיוחד של עילוי.
- אבל האם לא למדנו במסכת אבות כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטילה, ואני לא זוכרת היטב אבל שמענו שיעור שרק לר' שמעון בר יוחאי הותר ואחרים שניסו לחקותו לא הצליחו. האם האמוראים והתנאים ובכלל היהודים במשך הדורות לא ידעו מהפטנט שהאשה תעבוד והבעל ילמד, הרי את ציטטת לנו מקודם שמעלת האשה שהיא מגדלת את ילדיה.