1800550
סיפורים
שמן זית זך - סיפור בהמשכים
פרק ה'
תמי יקרה! אחרי שעזבתי אותך חשבתי המון. זמן רב חלף ולא הצלחתי להירדם, אז החלטתי לכתוב לך מכתב.. אין לי מושג מה יהיה כתוב כאן. המחשבות שלי מבולבלות לגמרי, אני לא יודע איפה אנחנו אוחזים. מה קורה כאן...
מאז שהכרנו, וזה היה בדרך מקרה, אני הרגשתי אלייך משהו. אולי זה לא טוב שאני כותב את זה, אבל אני כותב גם לעצמי עכשיו, מנסה לבחון מה קורה איתנו... אני בטוח שכשאת הגעת למסעדה עם שני לא חשבת שיקרה משהו.
ישבתן בשולחן ואז שני הבחינה בי. הבן דוד שלה. היחסים בין שתי המשפחות קרובים מאד וזה היה הכי טבעי שאגש לשולחן שבו ישבתן לברך אותה לשלום.
אני בחור ישיבה טוב! את יודעת אתזה. ולכן הסכמת בכלל לדבר איתי. אבל מעולם לא חשבתי שזה ימשיך כך... הייתי עם יאיר וכך בלי ששמנו לב, אנחנו שוחחנו ויאיר דיבר עם שני.. האמת היא שכבר בעבר כשפעם הלכתי עם יאיר ונופפתי לשני לשלום הוא אמר לי.
הראשונה שאני נפגש איתה זו היא! והוא אפילו לא ידע את שמה... טוב, גלשתי, אנחנו מדברים כעת על שנינו (מדברים? בכלל לא בטוח שעוד נדבר.. בכלל לא בטוח שתקראי מכתב זה..)
תכל`ס, שוחחנו מאז עשרות פעמים, הסתמסנו שעות, והתחברנו לנט כדי לחסוך בעלויות... לא נפגשנו כמעט, זה לא מתאים.. אבל אתמול יאיר קבע עם שני לצאת קצת.
כנראה כבר היה לו קשה.. וכמובן שהחלטתי להצטרף וגם את רצית כששאלתי אותך. אבל אז.. קיבלת את הכויה הנוראית. אולי לא תאהבי לשמוע אבל שני סיפרה ליאיר איך זה קרה.
כאמור, זה גרם לה לריגשות אשם כבדים. אבל אני הרגשתי לא פחות אשם ממנה! את חיממת את השעווה הרבה מידי, נכווית קשות בפנים.. וכל זה כל רצית למצוא יותר חן בעיני! (כן. אל תפקחי עיניים שאני כותב כ``כ כנה, אמנם בעבר ממש לא הבנתי בעסקי בנות..
אך הזמנים השתנו.. ) אז בכנות תמי, למה? את לא חושבת שזה מוכיח שכבר הגענו קצת מידי רחוק? אני לא מסוגל להמשיך לכתוב. שלך, בינתיים,מוטי....