1800550 - סיפור בהמשכים - ימים שחזרו

1800550

סיפורים

ימים שחזרו - סיפור בהמשכים

פרק יב'

הם נכנסו לחדר ואבא פתח מיד. תשמעי מיכל את כבר בת 19.
אמנם יש את התאומים מעלייך שהם בני עשרים. אבל בגילם זה עדיין לא הנושא. אמא ואני החלטנו להתחיל לחפש לך בן זוג מתאים.

וגם החלטנו שלא נחסוך בהוצאות כדי למצוא לך באמת את מה שמגיע לך. הוא הפסיק לרגע והמשיך..
שום הוצאה כלכלית כבדה ככל שתהיה לא תמנע מאיתנו למצוא לך את הבחור שמגיע לך ושידאג שתמשיכי להיות מאושרת ולא יחסר לך כלום בחיים. [היא חשבה לעצמה.. אם אמשיך להיות מאושרת כמו עכשיו מי יודע עוד להיכן אגיע. אבל לא הראתה כלום כלפי חוץ..] ואבא המשיך..

אתמול הציע ראש הישיבה שלנו בחור שלומד בישיבה סמוכה לביתו והוא אישית מכיר אותו וטוען שמי שתזכה בו תהיה מאושרת.
אמא ואני כבר בררנו את הדברים החשובים לנו והשבנו תשובה חיובית וכעת רק נותר לחכות לתשובה מהצד השני. אבא הפסיק לרגע. אולי ציפה לבחון את ההתלהבות בהבעת הפנים של מיכל.
והיא אכן הגיבה כלפי חוץ בשמחה ואמרה לאבא שהיא לא יודעת איך להודות להם על כל מה שעושים למענה.

ושהיא מקווה שלא תצטרך להכביד עליהם עם מציאת בן הזוג וההוצאות שיגיעו לאחר מכן. אבל אבא השתיק אותה ואמר שאחרי מה שעשתה למענם הם יעשו הכל כדי שלא יפגע שום דבר ממה שהייתה מקבלת לולי הכל היה קורה. אילו היה יודע ומרגיש..

איך מיכל עמדה בחופות של חברותיה שחלק גדול מהם כבר בנה את ביתם.. והיה חש את השיממון והריקנות שבליבה ברגעים אלו. אולי היה נחרד ונלחץ.. היא הייתה עומדת ומרגישה שהיא לא מקנאת והיא לא רוצה להגיע למעמד המרגש הזה במצבה כעת. ובפרט שבעקבות זאת יאלץ אבא בסופו של דבר לכתת רגליים היכן שנסתה בכל מחיר למנוע ממנו להגיע. והיא ידעה שלא יהיה מנוס..
המצב בבית היה כזה שלמרות שהמתח שלפני הניתוח ירד והכל היה רגוע. אבל כלכלית הכל נעצר. ולמרות העזרה שהושיטה נאלצו לחשוב פעמיים ויותר לפני כל הוצאה. ובוודאי הוצאה שכזו, מהיכן? חשבה לעצמה.

והחליטה. היא לא מתחתנת עם בחור שיגרום לאביה את מה שהיא נלחמה למנוע ממנו ויהי מה!
היא נסתה לשאול על הדרישות הכלכליות. אבל אבא אמר שהם לא שאלו כלום בעניין ואם הוא הבחור המתאים יתנו כמה שיידרש. הם יצאו מהחדר ואמא חכתה בחוץ מרוגשת והתחבקה עם מיכל תוך שהיא לוחשת.. תודה על הכל.

הלוואי נוכל להחזיר לך משהו מכל מה שעשית. למחרת בערב נערכה הפגישה אצל הסבתא בטלז סטון. היא לא הייתה נרגשת כלל כיוון שהחליטה לא לשתף פעולה ולא לנסות למצוא חן בעיני אף אחד כל זמן שלא תדע את הדרישות הכלכליות של הצד שכנגד. הוא היה נראה נחמד ובימים אחרים ודאי הייתי נהנית ממנו חשבה לעצמה בצביטה קטנה של עצב.

אבל לא הרשתה לעצמה להסחף וענתה רק בכן ולא. באיזה שהוא שלב לא התגברה ומצאה עצמה עונה ומתווכחת בנושא שהעלה. ובלי משים נהנתה מכל רגע. ואז בבת אחת נזכרה.. ואם יהיו להם דרישות גבוהות מידי? ומיד השתתקה וחזרה לענות כפי שענתה בתחילה. הבחור כנראה שם לב לעניין. כי לפתע נעצר ואחרי כמה רגעים סיים את הפגישה.

טעם רע של אכזבה וכאב עלה בפיה. מי יודע מה החמצתי.. היא חזרה הבייתה ולשאלת ההורים ענתה שצריכה עדיין לחשוב. מנסה להרוויח זמן עד שתגיע התשובה מהצד השני לגבי הדרישות הכלכליות.. ולמחרת הגיעה התשובה...

תודה מראש למגיבים על הפרק בקומונה.