1800550 - סיפור בהמשכים - ימים שחזרו

1800550

סיפורים

ימים שחזרו - סיפור בהמשכים

פרק ג'

בגיל עשר כבר נשלחה ללמוד את המלאכה העדינה והמורכבת ביותר של ציור דיוקנים.
שם נדרשים כשרונות מיוחדים כדי להביע ביד רגשות אנושיים, וגם פה למדה מהר מאד את העניין וכשהגיעה למצב שיכלה ליצור בידייה הבעות של עצב ושמחה.
רגש ופחד. לא היה מאושר ממנה. גם ההורים שראו כמה שעות הציור גורמות לה לשלווה ורוגע,
ואיך היא נשארת זמן רב עם חיוך על הפנים לאחר שעת ציור. השקיעו את מיטב הציוד היקר ביותר.
הצבעים והמכחולים היקרים ביותר ומשטחי קנבוס בגדלים שונים כפי בקשתה.
הזמן שבו עמדה וציירה היה מפצה על שעות הלימודים בהם הרגישה כבולה כאסיר בכלוב.
ההרגשה שהיא יוצרת במו ידיה גלי ים שממש ניתן לשמוע את המייתן. ועצים שניתן היה לחוש באדוות הרוח שבין ענפיהם.
הייתה ממלאה את ליבה סיפוק אדיר, ולא התעצלה לעבור בעדינות ודייקנות שוב ושוב כדי לקבל את המראה המושלם.
ואכן הציורים היו חיים ונושמים, ולא פלא שהתייחסה אליהם כידידים. וכל הצעת מחיר שקיבלה לא שכנעה אותה למכור מפרי ידיה.
כל החברות ידעו שאם צריך בשמחה תעזור בקישוט המחברת. או בציור לקיר הכיתה ותפאורה להצגת סוף השנה,
היא המשיכה לשבת בתחנה מעבירה את קורות היום והימים האחרונים. היא אחרה את האוטובוס והיה לה מספיק זמן כדי להזכר באותו בוקר ששינה את חייה.
באותו בוקר קמה אמא חיוורת וחלשה מאד, ובצהרים חזרה מהעבודה, דבר שהיה נדיר מאד אצלה אם בכלל,
אחה``צ כבר הוזעק אבא ששימש כר``מ בישיבה ללווות את אמא לרופא. אחרי שבועיים מורטי עצבים התבררה התמונה כולה.
חיידק נדיר ואלים במיוחד תקף את כליותיה וכעת תאלץ להתאשפז תקופה ארוכה בבית החולים כדי לקבל אנטיביוטיקה ישירות לווריד,
וכך אולי יצליחו להתגבר על החיידק האלים, גם הרופאים לא ממש הבטיחו ולא ממש היו בטוחים שבאמת יצליחו למגר את החיידק.
בהסטוריה הרפואית לא היו סיפורים על תוצאות טיפולים בחיידק כיוון שבד``כ היו מגלים אותו מאוחר מידי כשהכליות כבר הפסיקו לתפקד ולא היה טעם להלחם בו,
ומאותו בוקר ה.כ.ל. בחייה השתנה מהקצה לקצה, ולפתע מצאה עצמה נאלצת להתמודד עם מצבים אליהם לא הורגלה בעבר.
וזה היה קשה, קשה מאד, לעיתים עד בלי נשוא,