הנציג שלך בסלולאר

1800550

סיפורים

ימים שחזרו - סיפור בהמשכים

פרק ח'

מיכל נעמדה מול התמונות ועצמה עיניים.
היא הושיטה יד רועדת והוציאה תמונה.
פוחדת לפתוח ולראות מה יצא. אבל אחרי שהחליטה שאין ברירה ובמחשבותיה דמיינה את אבא עומד ודופק בדלת כדי לקבל גמח כעני בפתח.
פקחה את עינייה והבינה שאכן זה לא משנה.
כל תמונה חשובה לה לא פחות מהשניה. מולה על שפת נחל רחב ורוגע עמדו קבוצת חסידים בתפילת תשליך לאור השקיעה.
שוב נזכרה בשעות ההשקעה הרבות.
בזמן שהשקיעה כדי שהנהר ייראה זורם. ואכן בטכניקה מיוחדת ומסובכת הדורשת זמן רב של דיוק והשקעה. נראה היה הנהר כאילו בעוד רגע יפרוץ החוצה וימלא את חדרה במים קרירים.
מיכל התיישבה לרגע על המיטה ונזכרה בתקופה האחרונה.
אולי בעצם.
חשבה לעצמה.
יצא גם דבר טוב מכל זה. |
הנה התבגרתי ואני כבר מסוגלת לתת מעצמי ולהשקיע לטובת דברים שבעבר הייתי מעקמת את האף ולא מוכנה אף לשמוע על רעיונות שכאלו.
למכור תמונה?
היא הייתה לרגע גאה בעצמה.
אבל הזכרון על עוד שש תמונות שצריכות להמכר ולהשאיר חלל ריק ליד מיטתה ובתוך ליבה, גרם לה לצביטה בלב.
היא מיהרה להכניס את התמונה לשקית גדולה שהכינה מראש ויצאה מהבית לגלריה קרובה שכבר ביררה עליה.

קירות החנות היו מכוסים ציורי שמן מכל הסוגים והגדלים.
ומיכל קיבלה פיק בירכיים.
מי אמר שאני כל כך מוצלחת? אולי סתם החמיאו לי חשבה לעצמה.
אך מיד התעוררה ממחשבותיה לשמע בעל החנות.
יהודי מבוגר שפנה אליה במבטא אמריקאי כבד. כן גברת מה רצונך? היא נאלמה דום לרגע ומיד גמגמה.
אה רציתי אה למכור את התמונה שציירתי.
הוא בחן אותה מבעד למשקפיו. והחל להסביר. תשמעי אנחנו לא קונים תמונות ובוודאי לא מציירים שעדיין לא עמדנו איתם בקשר והתרשמנו מציוריהם.
אם תרצי. ניתנת לך האפשרות להשאיר פה את התמונה.
ואנו נציג אותה בין שאר התמונות ואף נקבע לה מחיר.
ובמקרה שתמכר אנחנו נקבל 5 אחוזים מתמורתה. אם באמת אנחנו נתקלים בצייר מאד כשרוני שתמונותיו נחטפות מהר.
אנו שוקלים לקנות בעצמינו את התמונות ולמכור אותם. אבל זה אחרי שנים של מכירת תמונות קבועה בחנות ואחרי שאנו באמת משוכנעים בטיב הסחורה ובביקושה.
לפעמים זה לוקח חודשים ארוכים עד למכירת תמונה אחת ויש להתאזר בסבלנות. הוא סיים את דבריו ולגם מכוס תה שעמדה על הדלפק לפניו.
בואי נראה מה יש לך פה הציע. היא הוציאה ביד מהססת את התמונה והוא הביט והנהן לעצמו בשביעות רצון. טוב בסיידר גמור אמר. אם תרצי תשאירי אותה פה ונראה מה יקרה.
אנו נתחיל בסכום של 1500 דולר למרות שהתמונה מאד יפה אבל את עדיין ציירת צעירה ומתחילה.
ולפי הביקוש נעלה את המחיר.
היא עמדה דום לרגע אמרה שלום ואחרי שלקחה בלי משים את הקבלה שהושיט לה. לראיה על מסירת התמונה.
יצאה מהחנות בצעדים מהירים. מרגישה שכל עולמה חרב עליה.
מחשבותיה דהרו בקצב מטורף. מי אמר שיקנו אותה בכלל. ורק בסכום כזה לא תצליח לאסוף בקושי חצי מן הסכום החסר.
ובכלל כמה זמן זה יקח והניתוח כבר בקרוב.
הכל היה נראה מייאש מאד...
!
תודה מראש למגיבים על הפרק בקומונה.

לתגובות לחץ כאן

ל- ימים שחזרו

לסיפורים

לדף הבית